המעבר מילד חושש לנער בטוח בעצמו: בניית חוסן מנטלי ומנהיגות בשיטת רועי אקנין

ישנו רגע אחד שקט, בדרך כלל בשעות הערב המאוחרות, שבו כל הורה עוצר ומתבונן בילד שלו. זה הרגע שבו ההמולה של היום נרגעת, המסכים כבים, ואנחנו נשארים עם המחשבות שלנו. אנחנו מסתכלים עליהם – ילדים בני עשר, שתים-עשרה או ארבע-עשרה – ורואים את התמימות שעוד נותרה בהם, את הלב הטוב, את הרצון להשתלב. אבל לצד האהבה העצומה, מתגנב ללבנו חשש עמוק. אנחנו שואלים את עצמנו: האם הם באמת מוכנים? האם הכלים שנתנו להם בבית מספיקים כדי להתמודד עם העולם שבחוץ? העולם הזה אינו תמיד הוגן, הוא לא תמיד משחק לפי הכללים, ולעיתים קרובות הוא דורש הרבה יותר מאשר רק נימוס וציונים טובים.

הפער הזה, בין הילד העדין שאנחנו מכירים בבית לבין הנער או הנערה שהיינו רוצים לראות מתהלכים בביטחון במסדרונות בית הספר או ברחוב, הוא הפער של הזהות. כרגע, ייתכן שהילד שלכם מגדיר את עצמו דרך הציונים שלו, דרך המשחקים שהוא משחק במסך, או דרך המיקום החברתי השברירי שלו. הוא עלול להרגיש שקוף בסיטואציות מסוימות, או חסר אונים מול דמויות דומיננטיות יותר. זוהי זהות של "צופה מהצד" – מישהו שמגיב למציאות במקום לעצב אותה. הורים רבים מזהים את שפת הגוף המכווצת, את העיניים שמושפלות כשיש קונפליקט, ואת חוסר הביטחון שמונע מהם לממש את הפוטנציאל האמיתי שלהם. החשש שלנו הוא לא רק מאירוע אלימות פיזי, אלא מהשחיקה המנטלית שנוצרת כשהילד מרגיש שהוא לא מסוגל לעמוד על שלו.

אבל ישנה אפשרות אחרת. קיימת גרסה אחרת של הילד שלכם שמחכה לפרוץ החוצה. גרסה שבה הוא הולך זקוף, מישיר מבט, ומשדר לעולם מסר ברור של עוצמה שקטה. זוהי לא זהות של בריון, אלא להפך – זוהי זהות של מנהיג. המעבר הזה, מילד שחושש מהעולם לנער שיודע להתנהל בתוכו בביטחון, לא קורה מעצמו. הוא דורש מסגרת שתאתגר אותו, תבנה אותו מחדש ותעניק לו תחושת מסוגלות אמיתית. כאן בדיוק נכנס לתמונה רועי אקנין. לא מדובר כאן בעוד חוג ספורט לשעות הפנאי, אלא בתהליך חניכה שמשנה תודעה.

לבנות את השריר החשוב ביותר: האופי

האימונים תחת הדרכתו של רועי אקנין, מדריך קרב מגע מוסמך צה"ל ו-IKF, הם הרבה מעבר לטכניקה של אגרוף או בעיטה. הם כור היתוך לזהות העצמית. הגישה של "Don't play the game - Play the man" מלמדת את הילדים להפסיק להתעסק בטפל ולהתמקד בעיקר: באדם שמולם, בסיטואציה, ובעיקר בעצמם. כשילד לומד קרב מגע ברמה הזו, הוא לא לומד רק איך להגן על עצמו פיזית; הוא לומד איך לנהל את הפחד שלו. הניסיון הצבאי והמבצעי של רועי מביא אל המזרן איכות אחרת, כזו שמשדרת רצינות, משמעת ואחריות. הילדים קולטים את המסר הזה מהרגע הראשון: כאן לא משחקים, כאן בונים יכולות לחיים.

הטרנספורמציה מתרחשת כאשר הילד מגלה שהגוף שלו הוא מכונה חזקה, ושהמוח שלו שולט בה. התרגול החוזר, ההתמודדות עם קושי פיזי והצורך לקבל החלטות תחת לחץ מדוד, משנים את החיווט הפנימי שלהם. הזהות הישנה, זו שמוותרת לעצמה כשקשה, מתחילה להתפורר. במקומה נבנית זהות חדשה שניזונה מהצלחות קטנות, מתחושת "אני יכול", ומהידיעה שיש להם את הכלים להתמודד עם כל איום. הם מפסיקים לחפש אישור חיצוני לקיומם ומתחילים לייצר ביטחון פנימי שאינו תלוי בסביבה.

השינוי הזה בזהות משפיע על כל היבט בחייהם של הילדים והנערים, הרבה מעבר לגבולות המזרן:

• מתחושת פגיעות לתחושת מסוגלות – הידיעה שהם יכולים להגן על עצמם משנה את האופן שבו הם נושאים את גופם במרחב.
• מנגררים למובילים – הביטחון העצמי החדש מאפשר להם לקבל החלטות עצמאיות ולא להיכנע ללחץ חברתי שלילי.
• מחרדה לשליטה עצמית – היכולת לווסת רגשות ולשמור על קור רוח גם במצבי לחץ או עימות.
• מוויתור לנחישות – פיתוח משמעת ברזל והבנה שקושי הוא רק אתגר שצריך לצלוח, ולא סיבה לעצור.

דמיינו את הילד שלכם בעוד מספר חודשים. הוא נכנס לכיתה, אבל הפעם הראש שלו מורם. כמישהו זורק הערה פוגענית, הוא לא מתכווץ; הוא מגיב בקור רוח או מתעלם מתוך עוצמה, כי הוא יודע את הערך של עצמו. בסיטואציות חברתיות, הוא זה שמשדר רוגע שממגנט אליו אחרים. השינוי הזה הוא לא הצגה, הוא הופך להיות הטבע השני שלהם. הניסיון של רועי אקנין מאפשר לו לראות את הילד שלכם לא רק כפי שהוא היום, אלא כפי שהוא יכול להיות. הוא מזהה את נקודות החוזק החבויות ומשתמש בעקרונות קרב המגע כדי להוציא אותן לאור. זהו תהליך של גילוי עצמי שבו הילד לומד שהכוח האמיתי לא מגיע מאלימות, אלא משליטה, מיקוד וביטחון שקט.

הורים רבים חוששים שאימוני לחימה יהפכו את הילד לאגרסיבי, אך ההפך הוא הנכון. אלימות נובעת לרוב מחוסר ביטחון ומחוסר יכולת להתמודד עם תסכול. ילד שיודע מה הוא שווה, שעבר הכשרה מקצועית אצל מדריך שמגיע מהרמות הגבוהות ביותר של ההדרכה בצה"ל, לא צריך להוכיח את עצמו בדרכים שליליות. הוא מפתח "עמוד שדרה" מוסרי ומנטלי. הוא לומד לכבד את הזולת מתוך עוצמה ולא מתוך פחד. הזהות החדשה הזו מעניקה לו שקט נפשי, ולכם – את הידיעה שעשיתם את הדבר הנכון למענו. הפקדתם בידיו כלים שילוו אותו לכל החיים, הרבה אחרי שהחוג יסתיים.

זה הזמן להפסיק לקוות שהדברים יסתדרו מעצמם ולקחת צעד אקטיבי לעבר העתיד של הילד שלכם. אתם לא מחפשים עוד חוג להעביר את הזמן, אלא מקום שבו הוא יעבור תהליך משמעותי של התבגרות והתחזקות. ההזדמנות להעניק לילדכם את הביטחון, המשמעת והחוסן הנפשי נמצאת במרחק החלטה אחת. אל תתנו להם להמשיך "לשחק את המשחק" לפי הכללים של אחרים; תנו להם את הכלים להוביל.

אני רוצה לתאם אימון ניסיון ולפתוח לילד שלי דלת לביטחון עצמי אמיתי.