העניקו לילדכם ביטחון עצמי וחוסן מנטלי לחיים דרך אימון קרב מגע מקצועי וערכי

יש רגע כזה בבוקר, כשהם יוצאים מהדלת לבית הספר או לחברים, והלב שלך מחסיר פעימה קטנה. לא מתוך חרדה משתקת, אלא מתוך דאגה הורית טבעית ושקטה. אתם מסתכלים עליהם – ילדים בני 10 עד 14, שנמצאים בדיוק על התפר שבין ילדות לבגרות – ותוהים: האם יש להם את הכלים להתמודד עם מה שהעולם בחוץ עלול לזרוק עליהם? אנחנו חיים במציאות שבה הביטחון האישי הוא לא רק סיסמה, אלא צורך יומיומי, והפחד שהילד או הילדה שלנו יקפאו במקום ברגע האמת, מול בריונות או איום פיזי, הוא מוחשי.

מעבר לחוג אחר הצהריים

החשש הגדול ביותר של הורים רבים הוא לא רק הסכנה הפיזית, אלא השאלה האם מסגרת של אומנויות לחימה היא באמת הפתרון הנכון עבור הילד הספציפי שלהם. אולי כבר ניסיתם חוגים בעבר שבהם הילדים רק רצו במעגלים, או להפך – מקומות שנראו אגרסיביים מדי, והחשש הוא שאימון בקרב מגע יהפוך את הילד לאלים או יחשוף אותו לאווירה קשוחה מדי שאינה מתאימה לאופיו העדין. "האם זה באמת חינוך לערכים ולביטחון, או סתם מקום לפרוק אנרגיה באגרופים?" זו השאלה שמהדהדת בראשם של הורים שרוצים להעניק לילדיהם יותר מסתם ספורט.

כשאנחנו נמנעים מלקבל החלטה בגלל החשש הזה, אנחנו עלולים לפספס חלון הזדמנויות קריטי בהתפתחות הילד. בגילאים האלו, דפוסים של חוסר ביטחון, הימנעות מעימותים (גם כשצריך לעמוד על שלך) ותחושת קורבנות מתחילים להתקבע. ילד שלא לומד לסמוך על הגוף ועל כוח הרצון שלו היום, עלול לגדול למבוגר שנמנע מאתגרים, שחושש להביע דעה או להציב גבולות.

ההשלכות של חוסר המעש הזה מחלחלות רחוק יותר מהמגרש או הכיתה. זה פוגש אותם אחר כך בראיונות לצבא, בדינמיקה חברתית בתיכון, ואפילו בקריירה העתידית. חוסר באסרטיביות ובחוסן מנטלי הוא לא משהו שפשוט "עובר עם הגיל" – להפך, הפער בין הילד לבין העולם התובעני רק הולך וגדל. הרצון שלנו כהורים הוא לא לגדל "לוחמים" במובן הצבאי, אלא בני אדם שיודעים את ערכם ולא מפחדים להישיר מבט למציאות.

בואו נבדוק האם הגישה הזו מתאימה לילד או לילדה שלכם.

כאן בדיוק נכנסת לתמונה הגישה של רועי אקנין. כשמדובר במדריך שהוא יוצא מערכת הביטחון ומדריך קרב מגע מוסמך IKF ו-IDF, המשוואה משתנה. זה לא עוד חוג שמעבירים בו את הזמן. רועי מביא איתו הבנה עמוקה שהקרב האמיתי הוא לא מול היריב בזירה, אלא מול הפחד הפנימי. הסיסמה "Don't play the game - Play the man" היא לא רק משפט קליט, אלא פילוסופיה חינוכית: אנחנו לא משחקים משחקים, אנחנו בונים את האדם.

האימון אצל רועי הוא הגשר בין הילד העדין שחושש מעימות, לבין הנער הבטוח בעצמו שיודע למנוע אלימות עוד לפני שהיא מתחילה. השיטה משתמשת בקרב מגע ככלי לחיזוק הנפש. הילדים לומדים שמשמעת עצמית וכבוד לזולת הם הכוח האמיתי, ושביטחון עצמי לא מגיע מלהיות הכי חזק בכיתה, אלא מהידיעה שיש לך את היכולת להגן על עצמך אם תצטרך. זהו חינוך למצוינות דרך הגוף, שמפרק את ההתנגדות הראשונית של ההורים על ידי הוכחה בשטח: הילדים הופכים לרגועים יותר, ממוקדים יותר, ואחראים יותר.

הנה מה שהופך את המסגרת הזו למדויקת עבור דור העתיד:

• ביטחון עצמי מוכח: כלים פרקטיים להתמודדות עם איומים, המקנים שקט נפשי אמיתי לילד ולהורה.
• משמעת וערכים: דגש על כבוד, איפוק ושליטה עצמית, בהשראת הסטנדרטים הגבוהים של הדרכה צבאית מקצועית.
• חוסן מנטלי: תרגול סימולציות שמלמדות את הילדים לתפקד תחת לחץ ולא לקפוא מול אתגרים.
• יחס אישי ומקצועי: רועי רואה כל ילד וילדה, מבין את החזקות והחולשות שלהם, ובונה אותם בקצב הנכון להם.

אנחנו לא מבקשים מכם להתחייב לשנים קדימה ברגע זה. הדרך הכי טובה להבין אם זה מה שהילד שלכם צריך היא פשוט להגיע ולהרגיש את האנרגיה בחדר. בואו לשיעור ניסיון, ללא התחייבות. תנו לילד שלכם לעלות על המזרן, לפגוש את רועי, ולראות איך תוך שעה אחת היציבה שלו משתנה והעיניים שלו נדלקות. בתוך שבועיים של אימון, אתם כבר תראו ניצנים של שינוי בגישה שלו לאתגרים גם מחוץ לאימון.

אולי אתם חושבים, "הילד שלי ביישן מדי בשביל זה" או "אין לנו זמן לעוד הסעות". לגבי הביישנות – דווקא הילדים השקטים הם אלו שעוברים את הטרנספורמציה המדהימה ביותר, כי הם מגלים כוחות שלא ידעו שקיימים בהם. ולגבי הזמן – זו השקעה ישירה בביטחון ובשקט הנפשי שלכם ושלהם לשנים הבאות, הרבה מעבר לעוד חוג העשרה.

האחריות שלנו היא לתת להם את הכלים, אבל הצעד הראשון חייב להיות שלכם. אל תחכו למקרה הבא שיערער את הביטחון שלהם. תנו להם את המתנה של מסוגלות עצמית, בידיים המקצועיות והאמינות ביותר.

שריינו עכשיו מקום לשיעור ניסיון שיבנה את הביטחון של ילדכם.