טיפול רגשי בתואר הוא לא מותרות אלא כלי חיוני לשיפור היעילות וההישגים בלימודים

אתם מכירים את הרגע הזה שבו השעון המעורר מצלצל, והדבר הראשון שאתם מרגישים הוא לא עייפות, אלא כובד? זה לא רק המשקל של השמיכה, אלא תחושה פיזית של לחץ שמתיישבת לכם על החזה עוד לפני שפקחתם עיניים. אתם חושבים על רשימת המטלות של היום: העבודה הסמינריונית שלא מתקדמת, המשמרת הכפולה בעבודה שצריך להספיק אליה, והמבחן שמתקרב בצעדי ענק. בתוך המרוץ הזה, המחשבה על לעצור לרגע, לקחת שעה בשבוע רק לעצמכם ולדבר עם מישהו, מרגישה כמעט כמו פשע. אתם אומרים לעצמכם שאין לכם זמן לזה, שאין לכם כסף לזה, ושבכלל – הבעיות שלכם הן לא "אמיתיות" מספיק. הרי כולם לומדים, כולם עובדים, וכולם בלחץ. אז למה אתם מרגישים שאתם טובעים בזמן שכולם מסביב נראים כאילו הם שוחים בקלילות?

האשמה הזו שמונעת מכם לפנות לטיפול רגשי היא לא עניין פילוסופי מופשט; היא נובעת מחישובים קרים ופרקטיים של היומיום. כסטודנטים, המשאבים שלכם מוגבלים. הזמן שלכם מדוד בדקות, והכסף שלכם נספר בשקלים בודדים בין שכר הדירה לשכר הלימוד. כשאתם שוקלים להשקיע בעצמכם, הקול הפנימי הזה מיד קופץ וצועק שזה לא אחראי. הוא אומר לכם שאתם צריכים להיות חזקים יותר, יעילים יותר, ושטיפול זה מותרות של אנשים שיש להם זמן פנוי. אתם משכנעים את עצמכם שהתחושה הזו של "אין לי ביטחון עצמי" או החרדה לפני מצגת היא משהו שפשוט צריך לבלוע ולהמשיך הלאה, כי לעצור ולטפל בזה מרגיש כמו פינוק שאתם לא יכולים להרשות לעצמכם כרגע.

זה לא פינוק, זה טיפול תחזוקה הכרחי

אבל בואו נסתכל על המציאות כמו שהיא באמת, בלי לייפות אותה ובלי פסיכולוגיה בגרוש. כשאתם מנסים ללמוד למבחן אבל הראש שלכם מלא ברעש לבן של דאגות, אתם לא באמת לומדים. אתם בוהים במסך, קוראים את אותה פסקה חמש פעמים, ובסוף היום אתם מתוסכלים יותר ועייפים יותר. הניסיון "לחסוך" את הזמן של הטיפול עולה לכם בשעות רבות של חוסר יעילות, דחיינות ובהייה בתקרה בלילה כשאתם לא מצליחים להירדם. הלחץ הזה, שאתם מנסים להדחיק כדי להישאר פרודוקטיביים, הוא בדיוק מה ששוחק את היכולת שלכם לתפקד.

הגוף והמוח שלכם הם הכלים המרכזיים שלכם בתקופה הזו. אתם דורשים מהם ביצועי שיא: לקלוט כמויות אדירות של מידע, לעמוד בסיטואציות חברתיות מלחיצות, לקבל החלטות גורליות לגבי העתיד המקצועי שלכם וללהטט בין אלף ואחת מחויבויות. כשאתם מרגישים אשמה על הרצון לפנות לעזרה, אתם בעצם מונעים מעצמכם את הטיפול התחזוקתי הבסיסי שהמערכת שלכם זקוקה לו כדי לא לקרוס. זה כמו לנסות לנסוע ברכב עם נורת אזהרה דולקת רק כי "אין זמן למוסך". בסופו של דבר, הרכב יעצור, וזה יקרה בזמן הכי פחות נוח.

טיפול רגשי בתקופה הזו של החיים הוא לא שיחה פילוסופית על העבר הרחוק, אלא כלי עבודה פרקטי להתמודדות עם ההווה. זה המקום שבו פורקים את המטען העודף כדי שתוכלו לרוץ מהר יותר. כשאתם משקיעים בעצמכם, אתם לא לוקחים משאבים מהסביבה או מהלימודים שלכם – אתם למעשה מייצרים משאבים חדשים. אתם מחזירים לעצמכם את היכולת להתרכז, את היכולת לישון כמו שצריך, ואת היכולת לקבל החלטות מתוך ביטחון ולא מתוך פחד משתק.

הנה כמה דרכים שבהן ההשקעה הזו בעצמכם הופכת אתכם לטובים יותר גם כלפי המטרות והסביבה שלכם:

• שיפור היעילות הלימודית: כשמפחיתים את רעשי הרקע של החרדה, הריכוז עולה וזמן הלימוד הופך לאפקטיבי יותר משמעותית.
• מערכות יחסים בריאות יותר: כשאתם פחות לחוצים וטעונים, אתם פנויים יותר להיות חברים, בני זוג ובני משפחה קשובים ונעימים יותר.
• קבלת החלטות צלולה: במקום לקפוא מול הלא נודע, רוכשים כלים לפרק את הפחדים ולקבל החלטות מושכלות לגבי הקריירה והעתיד.
• חיזוק הביטחון העצמי: לומדים לזהות את החוזקות שלכם ולהפסיק את ההשוואה הבלתי פוסקת לאחרים, מה שמאפשר לכם להביא את עצמכם לידי ביטוי בלי פחד.
• אנרגיה פיזית גבוהה יותר: שחרור מועקות רגשיות מפחית עייפות כרונית ומשפר את איכות השינה, כך שיש לכם יותר כוח ליומיום.

תחשבו על הסיטואציה הבאה: אתם יושבים עם חברים או משפחה, אבל הראש שלכם נמצא במקום אחר לגמרי, מוטרד ממה יהיה ואיך תסתדרו. אתם שם פיזית, אבל נעדרים רגשית. האשמה על כך שאתם רוצים טיפול אומרת לכם שזה "אנוכי", אבל האמת היא שהדבר האחראי ביותר כלפי האנשים שאתם אוהבים וכלפי העתיד שלכם הוא לדאוג שתהיו נוכחים, רגועים ומסוגלים להכיל את הסיטואציה. כשאתם מטפלים בעצמכם, אתם משחררים את הפקק שחוסם אתכם מלהיות הגרסה הכי טובה, חדה וחיונית של עצמכם.

ההחלטה לפנות לעזרה מקצועית היא לא הודאה בכישלון, אלא מהלך אסטרטגי חכם. בדיוק כמו שאתם משקיעים במחשב טוב כדי ללמוד או בציוד לעבודה, הנפש שלכם דורשת השקעה כדי שתוכלו לצלוח את השנים המאתגרות האלו. הלא נודע הוא מפחיד, והלחץ החברתי והאקדמי הוא אמיתי וכבד. אתם לא אמורים לשאת את הכל לבד, והכלים שתרכשו בטיפול הם נכסים שיישארו איתכם הרבה אחרי שתקבלו את התואר.

מותר לכם להודות שקשה. מותר לכם לרצות להרגיש בטוחים יותר בעצמכם. ההשקעה הזו תחזור אליכם בריבית דריבית בצורה של ציונים טובים יותר, לילות שקטים יותר ותחושת מסוגלות שתלווה אתכם בכל צעד. אל תתנו לאשמה לנהל אתכם – היא רק עוד מכשול בדרך להצלחה שלכם. קחו את האחריות לידיים, לא רק בשביל להרגיש טוב יותר, אלא כדי שתוכלו לתפקד טוב יותר בעולם שתובע מכם כל כך הרבה.

אפשר להתחיל בצעד קטן, בדיקה פשוטה שתעזור לכם להבין מה אתם צריכים ואיך אפשר להקל על העומס כבר עכשיו.

בדקו את האפשרויות העומדות בפניכם לקבלת תמיכה מותאמת אישית שתחזיר לכם את השליטה.